"קול אחד בוכה במדבר": משמעות הביטוי, מקורו

יחידות פרסולוגיות - שילובים יציבים של מילים - מופיעים בשל אירועים היסטוריים ואנשים, בדיה, ביטויים עממיים וגורמים אחרים. הרבה ביטויים כאלה הגיעו לדיבור שלנו מהתנ"ך. לדוגמה, "קול אחד בוכה במדבר".

משמעות הביטוי, מקורו ושימושו, נשקול במאמר זה. אנו למדים את פרשנותו בעזרת מקורות מהימנים - מילון הסברתי ופורטולוגי של בלשנים מפורסמים.

"קול אחד בוכה במדבר": משמעות הביטוי

במילון ההסבר של ס.ז., ההגדרה הבאה ניתנת לביטוי זה: "קריאה בלתי נשכחת, תחינה בלתי נשמעת". יש "ספרה" סגנונית.

במילון הביטויולוגי, בעריכתו של מ.מ. סטפנובה, ניתנת פרשנות זו של הביטוי: "קריאה נלהבת לכל דבר, שנשארה ללא מענה בגלל אדישות או אי-הבנה של אנשים". כמו כן ראוי לציין הוא "ספר".

באוצר המילים של מחזור בר-קיימא, רוז ט 'יש גם הגדרה של הביטוי "קול אחד בוכה במדבר". המשמעות של הביטוי בו עוסקת בערעורים חסרי תועלת שנותרו ללא תשומת לב.

לאחר מכן, לשקול איך זה שילוב של מילים הופיע.

מקור הביטוי "קול אחד בוכה במדבר"

עבור סקר אטימולוגי, אנו משתמשים גם במילונים המצוינים על ידינו. הפירוש אומר כי הביטוי בא משל הבשורה של יוחנן המטביל, אשר במדבר, מול האנשים שלא הבינו אותו, קרא לפתוח את הדרכים ואת הנשמות לישו.

רוזה ט V. גם מצטט את ההיסטוריה של המקור של הביטוי במילון שלה. היא מודיעה לקוראים את הדברים הבאים.

יש אגדה תנ"כית על נביא עברי המתקשר מהמדבר של הישראלים כדי להתכונן לפגישה עם אלוהים. כדי לעשות זאת, הוא כותב במילון שלו, רוזה ט. ו., הציע לבנות כבישים בערבה, להרים את ההרים, לקרקע ולבצע עבודות רבות אחרות. אבל הנביא המתבודד לא נשמע.

מאותו רגע ואילך, מחזורו של "קול אחד בוכה במדבר" הוא בעל ערך כה רב כמו תחנונים שווא וערעורים שאינם מתייחסים אליהם ברצינות.

המשמעות המקראית של הביטוי

ההגדרות במילונים אינן נכונות לחלוטין. המשמעות המקראית של הביטוי הזה שונה. יוחנן המטביל קרא לחזור בתשובה. קולו נשמע על גדות הירדן. אנשים ששמעו מפיצים בו את החדשות, ואחרים באו להקשיב לו. המונים נאספו לידו. ג'ון הוטבל אנשים עם מים ירדניים כדי לשטוף אותם מחטאים שלהם, הטיף.

דרכו של ישו הונחה על לב האדם, שהיו אבן, הנחשים מקוננים בעצמם. על כביש כזה, היה קשה עבור המשיח ללכת. לכן, בדרך זו מלאך אלוהים, ג'ון, מוכן, ניסה להפוך אותו ישיר. הוא תיקן את עקמומיות הלבבות. לכן, הביטוי שאנו שוקלים צריך להתפרש גם קריאה לחזרה ותיקון.

צריכה

הביטוי שאנו שוקלים אינו מיושן. הוא משמש באופן פעיל בשימוש על ידי סופרים, פובליציסטים, עיתונאים וכל אלה הפונים למחזור בר קיימא להביע את המחשבות שלהם.

NP Ogaryov בהקדמה למהדורה התקופתית של Bell of Herzen כותב: "קול אחד בוכה במדבר לבד נשמע בארץ זרה." העיתון הזה הוצא בלונדון ונוהל נגד צנזורה וצמיתות. הביטוי היציב שבו השתמש אוגרב , שאנו שוקלים, נתן לנו את מחשבות המחבר.

משמש לעתים קרובות בכותרות של מחזור "קול הבכי במדבר" המשמעות של הביטויולוגיה מסייעת להעביר לקוראים מידע כי מישהו לא יכול להגיע לב של מישהו, לא מוצא את התשובה הרצויה.