סמלים של יסודות כימיים ועקרונות של ייעודו

הכימיה, כמו כל מדע, דורשת דיוק. מערכת ייצוג הנתונים בתחום ידע זה פותחה במשך מאות שנים, והסטנדרט הנוכחי הוא מבנה מותאם המכיל את כל המידע הדרוש לעבודה תיאורטית נוספת עם כל אלמנט ספציפי.

בעת כתיבת נוסחאות ומשוואות זה מאוד לא נוח להשתמש בשמות שלמים של חומרים, והיום למטרה זו משמשים אות אחת או שתיים - הסמלים הכימיים של האלמנטים.

היסטוריה

בעולם העתיק, כמו גם בימי הביניים, מדענים השתמשו בתמונות סימבוליות כדי לציין אלמנטים שונים, אך סימנים אלה לא היו סטנדרטיים. רק במאה השלוש-עשרה נעשו ניסיונות לסדר את הסמלים של החומרים והאלמנטים, ומתחילת המאה ה- 15 החלו המתכות שהתגלו לאחרונה להיות מיועדות באותיות הראשונות של שמותיהן. אסטרטגיה כזו למתן שמות שימשה בכימיה עד עצם היום הזה.

המצב הנוכחי של מערכת השם

עד כה, ישנם יותר ממאה ועשרים יסודות כימיים, שחלקם בעייתיים מאוד בטבעם. לא מפתיע, כבר באמצע המאה ה -19, המדע ידע על קיומם של 63 בלבד, ולא היתה מערכת אחת למתן שמות, ולא מערכת אינטגרלית להצגת נתונים כימיים.

המשימה השנייה נפתרה במחצית השנייה של אותה המאה על ידי המדען הרוסי די מנדלייב, בהסתמך על ניסיונות כושלים של קודמיו. תהליך השם ממשיך היום - ישנם מספר אלמנטים עם מספרים מ 119 ומעלה, מותנה בטבלה על ידי הקיצור הלטיני של המספר הסידורי שלהם. ההגייה של סמלים של היסודות הכימיים של קטגוריה זו מתבצעת על פי הכללים הלטיניים לקריאת ספרות: 119 - לא בשימוש (מואר "מאה תשע עשרה"), 120 - unbinilium ("מאה ועשרים") וכן הלאה.

לרוב האלמנטים יש שמות משלהם, שמקורם בלטינית, יוונית, ערבית, שורשים גרמניים, ובמקרים מסוימים משקפים את המאפיינים האובייקטיביים של חומרים, ובמקרים אחרים פועלים כסמלים לא מוטיבים.

האטימולוגיה של כמה אלמנטים

כאמור, כמה שמות וסמלים של יסודות כימיים מבוססים על סימנים נצפים אובייקטיבית.

שמו של זרחן, זוהר בחושך, בא מן המילה היוונית "לשאת אור". כאשר מתורגמים לרוסית, יש לא מעט שמות "מדברים": כלור - "ירקרק", ברום - "ריח רע," רובידיום - "אדום כהה", אינדיום - "אינדיגו". מאז הסמלים הכימיים של האלמנטים ניתנים באותיות לטיניות, החיבור הישיר של השם עם החומר עבור דובר שפת אם רוסית בדרך כלל נשאר מעיניהם.

יש גם עמותות מתוחכמות יותר בעת מתן שמות. אז, השם של סלניום מגיע מן המילה היוונית משמעות "ירח". זה קרה כי בטבע זה אלמנט הוא הלוויין של טלוריום, ששמו באותו יוונית פירושו "כדור הארץ".

כמו כן בשם ניוביום. על פי המיתולוגיה היוונית העתיקה, Niobe היא בתו של Tantalus. האלמנט הכימי של הטנטלום התגלה קודם לכן ובמאפייניו דומה לניוביום - וכך, הקשר ההגיוני "אב-בת" הוצג על "יחסי הגומלין" של יסודות כימיים.

יתר על כן, שמו טנטלום התקבל לכבוד הדמות המיתולוגית המפורסמת לא במקרה. העובדה היא כי קבלת אלמנט זה בצורתו הטהורה היה טעון קשיים גדולים, עקב אשר פנו המדענים הביטוי "קמח Tantalova".

עובדה היסטורית מעניינת נוספת היא כי השם של פלטינה מתורגם פשוטו כמשמעו "כסף", כלומר משהו דומה, אבל לא יקר כמו כסף. הסיבה לכך היא כי מתכת זו נמס הרבה יותר מאשר כסף, ולכן במשך זמן רב לא מצא יישום ולא מייצג ערך מיוחד.

העיקרון הכללי של שם האלמנטים

כאשר מסתכלים על הטבלה המחזורית, הדבר הראשון שתופס את העין הוא השמות והסמלים של היסודות הכימיים. זה תמיד אחד או שני אותיות לטיניות, הראשון שבהם הוא אות הון. בחירת האותיות נובעת מהשם הלטיני של האלמנט. למרות ששורשי המילים מקורם ביוונית העתיקה, ומלטינית, ומלשונות אחרות, על פי תקן השם, סיומות לטיניות מתווספות אליהם.

זה מעניין כי רוב הדמויות דובר שפת אם רוסית יהיה ברור באופן אינטואיטיבי: אלומיניום, אבץ, סידן או מגנזיום schoolboy זוכר בקלות את הפעם הראשונה. המצב מסובך יותר עם שמות אלה השונים בגרסאות הרוסית והלטינית. התלמיד לא יכול לזכור מיד כי סיליקון הוא silicide, ו כספית היא hydrargyrum. עם זאת, יהיה צורך לזכור - את התמונה הגרפית של כל אלמנט מכוונת את השם הלטיני של החומר, אשר יהיה להבין נוסחאות כימיות ותגובות כמו Si ו HG, בהתאמה.

כדי לזכור שמות כאלה, זה שימושי עבור התלמידים לבצע תרגילים כמו: "יצירת התכתבות בין סמל של יסוד כימי ואת שמו".

דרכים אחרות למתן שמות

שמותיהם של כמה מרכיבים מקורם בערבית ו"סגנו "בלטינית. לדוגמה, נתרן נקרא מהבסיס הבסיס, כלומר "חומר מבעבע". השורשים הערביים מתגלים גם בשמות של אשלגן וזירקוניום.

השפעתו היתה גם על השפה הגרמנית. ממנו, שמות של גורמים כגון מנגן, קובלט, ניקל, אבץ, טונגסטן להתרחש. חיבור לוגי אינו תמיד ברור: לדוגמה, ניקל הוא קיצור למילה שמשמעותה "שדון נחושת".

במקרים נדירים, השמות תורגמו לרוסית בצורה של נייר מעקב: מימן (מילולית "ללדת מים") הפך למימן ופחמן - לפחמן.

שמות ושמות מקומות

יותר מתריסר אלמנטים נקראים על שם מדענים שונים, ביניהם אלברט איינשטיין, דמיטרי מנדלייב, אנריקו פרמי, אלפרד נובל, ארנסט רתרפורד, נילס בוהר, מריה קורי ואחרים.

שמות אחדים מקורם בשמות אחרים משלהם: שמות של ערים, מדינות, מדינות. לדוגמה: moscow, dubny, אירופיום, טנסי. לא כל הטופונים נראו מוכרים לדוברי שפתה של השפה הרוסית: אין זה סביר שאדם ללא הכשרה תרבותית יכיר במילה את השם העצמי של ניהון של יפן - ניהון (אור: ארץ השמש העולה), ובהפניום - הגרסה הלטינית של קופנהגן. כדי ללמוד אפילו את השם של ארץ יליד המילה רותניום אינו המשימה הפשוטה ביותר. עם זאת, רוסיה בלטינית נקראת רותניה, והיא לכבוד לה כי האלמנט הכימי 44 נקרא.

דמויות בטבלה המחזורית ושמות הגופים הקוסמיים: כוכבי הלכת של אורנוס, נפטון, פלוטו, קרס, האסטרואיד של פאלאס. בנוסף לשמות הדמויות של המיתולוגיה היוונית העתיקה (טנטאלוס, ניוביום), יש גם סקנדינביה: תוריום, ונדיום.

טבלה תקופתית

בשנת המוכרת לנו היום הטבלה המחזורית, הנושא את שמו של דמיטרי איבנוביץ 'מנדלייב, האלמנטים מיוצגים על ידי סדרה ותקופות. בכל תא, אלמנט כימי מוגדר על ידי סמל כימי, יחד עם אילו נתונים אחרים מוצגים: שמו המלא, המספר הסידורי, הפצה אלקטרונים על שכבות, מסה אטומית יחסית. לכל תא יש צבע משלו, תלוי אם נבחר ה- s, p, d או f-element.

עקרונות ההקלטה

כאשר ההקלטה איזוטופים איזוברים, מספר המוני, המספר הכולל של פרוטונים ונייטרונים בגרעין, ממוקם בצד שמאל העליון של סמל אלמנט. במקרה זה, מספר אטומי ממוקם על השמאלית התחתונה, המייצג את מספר הפרוטונים.

המטען של היון כתוב מימין מלמעלה, ומספר האטומים מצוין מלמטה באותו צד. סמלים של אלמנטים כימיים תמיד להתחיל עם מכתב הון.

אפשרויות לאומיות לכתיבה

באזור אסיה פסיפיק, יש גרסאות שונות של כתיבת סמלים של יסודות כימיים, על בסיס שיטות כתיבה מקומיות. במערכת הסימון הסינית, סימני הרדיקלים משמשים, ואחריהם הירוגליפים במשמעותם הפונטית. סמלים של מתכות קודמות סימן "מתכת" או "זהב", גזים - רדיקלים "זוגות", nonmetals - הירוגליף "אבן".

במדינות אירופאיות יש גם מצבים שבהם האלמנטים של המרכיבים בעת ההקלטה שונים מאלה הקבועים בשולחנות בינלאומיים. לדוגמה, בצרפת, חנקן, טונגסטן בריליום יש שמות משלהם בשפה הלאומית מסומנים על ידי הסמלים המתאימים.

לסיכום

כאשר לומדים בבית הספר או אפילו מוסד חינוכי גבוה, אין צורך כלל לשנן בעל פה את התוכן של הטבלה המחזורית כולה. בזיכרון יש צורך לשמור על הסמלים הכימיים של האלמנטים הנמצאים לרוב בנוסחאות ובמשוואות, ואלה שאינם משמשים מעת לעת באינטרנט או בספר לימוד.

עם זאת, כדי למנוע טעויות ובלבול, יש צורך לדעת כיצד הנתונים מובנים בטבלה, שבה מקור מסוים כדי למצוא את הנתונים הנדרשים, ברור לזכור אילו שמות אלמנטים שונים בגרסאות רוסית לטינית. אחרת, אתה יכול בטעות לקחת Manganese, ו- N - עבור נתרן.

כדי לקבל תרגול בשלב הראשוני, לעשות את התרגילים. לדוגמה, לציין את הסמלים של יסודות כימיים עבור רצף אקראי של רצף שמות מתוך טבלה המחזורית. כפי שאתה לצבור ניסיון, הכל יפול למקום ואת השאלה של שינון מידע בסיסי זה ייעלם מעצמו.